המשך המסע המופלא מהודו וסין דרך אוקינאווה ויפן עד להרי הגליל
קוּנִיבָּה קָאי העולמית
אגודת ("קאי") קראטה על שם משפחת קוניבה המוּכרת גם בשם "קוקובה", על שם הכפר באוקינאווה בו נולד מייסד המשפחה, קוסיי קוניבה. משפחת קוניבה הינה נצר למשפחת המלוכה משושלת "שו-שי" באוקינאווה.
קוסיי קוניבה הינו הבן הצעיר במשפחת המלוכה האוקינאווית. נולד בשנת 1900 בכפר קוקובה שנודע היום ככפר "נאהה". בצעירותו החל את אימוניו בקראטה יחד עם מאסטר מוטובו צוקי. לאחר מספר שנים עבר לאוסקה, יפן והחל ללמד את תורתו של מוטובו שנקראה "מוטובו-הא-שיטוריו". בשנת 1943 הקים את "סאישין קאן דוג'ו" ושנה לאחר מכן, לאחר מותו של מוטובו צוקי, הפך קוסיי ל-"סוקה" השני של השיטה.
קוסיי לימד את בנו הצעיר, שוגו קוניבה, את רזי תורת הלחימה כנצר לשושלת סמוראים ענפה. שוגו למד מספר אומנויות לחימה, ביניהן קראטה וג'ודו. בכולן הגיע לדרגות דאן גבוהות. בין מלמדיו היה קנוואה מבוני. שוגו הגיע לרמת ביצוע גבוהה מאד, הן בשיטת "היד הריקה" - הקראטה, והן בשיטת הלוחמה באמצעות נשקים - ה-"קובודו". בשנות החמישים של המאה הקודמת חזר לאוקינאווה, ארץ-הולדת אביו, שם למד עם מאסטרים שונים שיטות לחימה נוספות. כשהיה רק בן 24, לאחר מות אביו, הפך שוגו לסוקה הצעיר ביותר ביפן. משמעות השם "שוגו" הינה "לוחם חזק".
מאחר והוא קיבל מספר רב של תארים גבוהים בשיטות לוחמה שונות, נכתב שוגו קוניבה באינציקלופדיה היפנית בנושא "קראטה וקובודו". כאחד המאסטרים הגדולים של המאה, נבחר שוגו להדגים את שיטתו באליפות העולם הראשונה בקראטה דו שנערכה בטוקיו ושנה לאחר מכן באליפות העולם השניה שנערכה בפריז.
לאחר מספר שנים קודם לדאן 8 ופיתח שיטה חדשה בשם "גושין דו" המאגדת בתוכה עקרונות וטכניקות משולבות מנסיונו הרב בקראטה, ג'ודו, ג'יוג'יטסו ואיקידו. בשנת 1984 קודם שוגו לדאן 9 ועבר לארה"ב, שם חי עד מותו בשנת 1992. לאחר מותו קודם לדרגת דאן 10 והיה לאחד היחידים בעולם בדרגה גבוהה זו. נכון להיום, דרך החיים של שוגו קוניבה ממשיכה להילמד ביפן ע"י שני בניו, קוזו וקוסוקה, וע"י מדריכי קראטה בכירים בכל רחבי העולם, כדוגמת שיהאן ערן ברנשטיין, ראש "קוניבה קאי" ישראל.
קוזו קוניבה נולד בשנת 1960 והחל את לימודי הקראטה בגיל 5. כבר בגיל 9 זכה בחגורה שחורה. בתחילת שנות השבעים זכה בכל תחרויות הקראטה החשובות ביפן במקומות הראשון או השני. באמצע שנות השמונים החליט לצאת לארה"ב ולהצטרף לאביו, שוגו קוניבה. יחד לימדו קראטה ברחבי ארה"ב והעבירו סמינרים באירופה ובמזרח התיכון. לאחר מות אביו הפך קוזו ל-"סוקה" של השיטה, אשר עד היום נחשבת ליורשת האותנטית של שיטת ה-"מוטובו-הא שיטוריו קראטה דו" אשר פותחה ע"י קנוואה מבוני.
סמל הקוניבה קאי העולמית מכיל 3 עיגולים: חיצוני, אמצעי ופנימי. מעגל הוא קו ללא התחלה וללא סוף, ללא חלקים או זוויות - סמל לשלמות. המעגל תוחם את שבגבולותיו - סמל לאחדות.
העיגול הבלתי שבור מסמל אין-סופיות, שלמות, נאמנות, כבוד ואחדות. האגודה שלנו בנויה על אחדות ושמטרתנו היא שלמות בטכניקה ובעיצוב האופי גם יחד בדרך למידה אין-סופית. סימלי הקאנג'י בראש הסמל הם "ניפון (יפן) קראטה דו" המציינים את מקורותיה היפניים של הקראטה. העלים הם של שיח הויסטריה (פוג'י נו האנה ביפנית) הצומח למרגלות הר הפוג'י. כמו בשיח, גם באגודת קוניבה קאי השורש שולח ענפים לגדול ולהתפתח. שלושת העלים המרכזיים בבסיס הסמל הם הרוח, הגוף והנפש המתפתחים בהתאם לאימוני התלמיד. האגרוף שבמרכז מסמל את הכוח של כל תלמיד ותלמיד המתאגד יחד לכוח האגודה כולה במחויבות גדולה ומזכיר לנו את מהות איש הקראטה: נעים הליכות מבחוץ ועוצמתי מאד מבפנים. האגרוף ממוקם בתוך עיגול אדום המסמל את יפן, ארץ השמש העולה. סביב העיגול האדום מופיעות המילים: שיטוריו - שיטת הקראטה הייחודית שלנו, המושתתת על שיטתו של מאסטר מוטובו(הא), במסגרת קוניבה קאי - אגודת משפחת קוניבה.
שִיטוֹרִיוּ מוֹטוּבּוֹ הַא קוּנִיבָּה קָאי - ישראל
שיהאן דייוי ברנשטיין נולד בריו דז'נרו בשנת 1938 ושם החל את לימודי הקראטה בשיטת קיוקושינקאי בגיל 15. לאחר קבלת חגורה שחורה וזכייה בתחרויות שונות עלה לישראל והתגורר בקיבוץ גן שמואל. התגייס לצה"ל ושירת בחיל השיריון וכקצין סיפון בחיל הים. לאחר נישואיו עבר לחיפה והחל ללמד קראטה.
את משכן הקבע שלו קבע בנצרת עילית ובמקביל להיותו אב לשני ילדים ולעבודתו כחשמלאי, המשיך ללמד קראטה ולאחר זמן מה עבר לשיטת שיטוריו - שיטה שבעיניו התאימה יותר לאופיו, בה המשיך עד יומו האחרון. בשנת 1986 הפך לנציג הרשמי בישראל של אגודת סאישין קאי (קוניבה קאי כיום) בראשות סוקה שוגו קוניבה, לאחר שנפגש איתו באליפות האוניברסיטאות שהתקיימה בצרפת.
שיהאן דייוי ברנשטיין נשא בדרגה דאן 5 באומנות הלחימה מוטובו-הא שיטוריו. במקביל עסק בקובודו והתמחה באומנות המקל הארוך (BO). ניהל את מכון הקראטה הראשי בנצרת עילית וכן סניפים נוספים של האגודה בארץ.
דיווי גידל דורות של לוחמי קראטה, שורות של חגורות שחורות ומספר לא מבוטל של מדריכי קראטה שחלקם מלמדים עד עצם היום הזה. דייוי ייזכר כאדם צנוע, בעל חוש הומור, אוהב ילדים ומגדלם כאבא. לעולם לא מנע לימודי קראטה מילדים בעלי קשיים כלכליים ותמיד אמר "כסף אינו מכשול לרצון אמיתי ללמוד". דיווי נפטר מדום לב בשנת 1993 במהלך טיול עם אשתו בפריז, צרפת. לימים נודע כי כל חייו נשא פגם מולד בליבו.
המשך מורשתו של שיהאן דיווי ברנשטיין
כיום ממשיך שיהאן ערן ברנשטיין, בנו של דיווי, את מורשתו של אביו. ערן עומד בראש אגודת קוניבה קאי בישראל, תחתיו מתחנכים לוחמי קראטה רבים ממגוון גילאים בכל רחבי צפון הארץ. שיהאן ערן עוסק בקראטה כבר שנים רבות ונמצא בקשר ישיר עם אגודת קוניבה קאי העולמית ביפן ועם נציגיה בארה"ב. הדוג'ו המרכזי של אגודת קוניבה קאי בישראל פועל בנצרת עילית בראשות שיהאן ערן ברנשטיין.
לפני כעשרים שנים הצטלבו דרכיהם של ניקולאס דיניאקוס וערן ברנשטיין ויחד עשו דרך ארוכה בעולם הקראטה. ערן מקיים אירועי קראטה גדולים, הכוללים אימוני קראטה רב משתתפים, תחרויות, אימוני חוף, אירועי "גאשקו" ועוד. המרכז הגלילי ללימודי קראטה והגנה עצמית בניהולו של סנסאי ניקולאס דיניאקוס הינו אחד מסניפי אגודת קוניבה קאי בישראל בראשות שיהאן ערן ברנשטיין.
סמל אגודת קוניבה קאי - ישראל מורכב מעיגול ובסיס. העיגול מכיל בתוכו את המילים שיטוריו קראטה דו בעברית וביפנית. לאומנות הלחימה קראטה מתווספת המילה "דו" שמשמעה "דרך חיים". הדרך בה בחרנו לחיות עפ"י קודים ברורים של הקראטה. הכיתוב ביפנית מזכיר את הקשר הישיר שלנו למקורותיה היפניים של אומנות הלחימה. העיגול מסמל אחדות והמשכיות וזו אכן אחת מהמטרות העיקריות של האגודה: אחדות וקשר בין החברים, מאוחדים כמשפחה אחת גדולה וחזקה. במרכז העיגול אגרוף אשר בדומה לאגרוף בסמל הבינלאומי - מסמל את הכוח הפנימי בכל אחד מאיתנו. צבעו האדום שוב מקשר אותנו ישירות למקורות היפניים.
האגודה הישראלית מוקדשת לזיכרו של שיהאן דייוי ברנשטיין ז"ל - ממשיך דרכה של אגודת קוניבה קאי בישראל. הסמל נועד להדגיש את המשכיות מפעל חייו.
